יום אחד בנאסדק: איך לקרוא את הסיפור שהשוק מספר

ביום חמישי, 25 בספטמבר, הנאסדק עשה משהו שהוא עושה כמעט כל יום: הוא סיפר סיפור. הוא דשדש, פרץ, חזר לבדוק, עלה, נעצר, התהפך, ירד, נעצר שוב, וחזר. מי שראה את זה כרצף של נרות ראה רעש. מי שראה את זה כרצף של אירועים ראה את הכיוון לפני שהוא קרה. המאמר הזה מלמד לראות את הדבר השני.

הקווים

על הגרף יש קווים אדומים וירוקים. אלה לא קווים שציירתי ביד. הם Trigger Points: רמות תמיכה והתנגדות סטטיות, שמחושבות על ידי אלגוריתם ייחודי לפני תחילת היום. השיטה כולה נקראת Correlated Trigger Points, כי הדברים המעניינים באמת קורים כשהנאסדק מגיע לקו שלו יחד עם האחים שלו, ES, YM ו-RTY, שמגיעים באותו רגע לקווים שלהם. על זה עוד נדבר.

שלב ראשון: השוק צובר כוח

מארבע אחר הצהריים ועד אחת וחצי בלילה הנאסדק לא עשה כלום. הוא נע בין שני קווים רחוקים, 30782 ו-30820, שעות על גבי שעות. שלוש פעמים הוא התקרב לקו העליון, ושלוש פעמים נדחה בלי לגעת בו באמת. זה נראה משעמם, אבל זה הדבר הכי חשוב ביום. השוק לא "לא עושה כלום". הוא צובר אנרגיה. ככל שהוא נשאר יותר זמן בין שני קווים רחוקים, יש לו יותר דלק לתנועה שתבוא. ושלוש הדחיות מספרות לנו שיש מוכר ב-30820, והשוק עדיין לא מוכן לעבור אותו. בינתיים, מתחת לרדאר, נבנתה תמיכה: התחתיות סביב 30775 לא נשברו. זו ההכנה לפריצה, ומי שמזהה אותה יודע איפה לחכות.

שלב שני: הפריצה והחזרה

באחת ארבעים וחמש הדלק נדלק. הנאסדק פרץ את 30820 בתנועה חדה וסגר מעליו. מכאן הכיוון הוא למעלה, ולזה אנחנו קוראים ביאס חיובי. ועכשיו הדבר שרוב הסוחרים מפספסים. אחרי פריצה, השוק כמעט תמיד חוזר לבדוק. בשתיים ועשר הוא ירד, נגע ב-30850 בפתיל, ונדחה למעלה. זה הריטסט, ובריטסט יש יתרון: הקו שהיה מכשול הפך לקרש קפיצה, והשוק מכבד אותו.

שלב שלישי: כולם מגיעים יחד

בשתיים ורבע הנאסדק הגיע ל-30907. לבד זה לא היה אומר הרבה. אבל באותו רגע בדיוק ES, RTY ו-YM הגיעו להתנגדויות שלהם. האיתות קפץ מעשרים אחוז לשמונים ושש. זו הגעה סינכרונית, והיא הלב של השיטה: נכס אחד בהתנגדות הוא רעש, ארבעה נכסים יחד בהתנגדויות שלהם הם אות. ובאמת, השוק נדחה. אבל שימו לב מה קרה אחר כך: הירידה הייתה קצרה, והתמיכה למטה החזירה את המחיר למעלה. בארבע בבוקר הנאסדק חזר ל-30850, נגע, ועלה. השוק זכר את האנרגיה שלו. ומכאן הגיע המהלך של היום: איתות לונג בשמונים ושש אחוז, עם שלושת האחים בתמיכות שלהם, כניסה ב-30893, ועלייה עד 30975.

שלב רביעי: לדעת מתי זה נגמר

בשבע בבוקר הנאסדק הגיע ל-30975. זה קו מיוחד, ובאותו רגע התקיימו שלושה תנאים ביחד: השוק כבר עשה שבעים אחוז מהתנודה היומית שלו, ES ו-YM נגעו גם הם בקווים שלהם, וזו הייתה נגיעה ראשונה בקו הזה. לזה אנחנו קוראים מיצוי. והנה הנקודה שאני הכי רוצה שתיקחו מהמאמר הזה: מיצוי לא נראה כמו נפילה. הוא נראה כמו הגעה ליעד, עם כמה סימנים שמתקיימים בו-זמנית. מי שמחכה לנפילה כדי להבין שהאנרגיה נגמרה, מאחר. ואכן, 30975 היה הגבוה של היום. הרצף הזה, מהצבירה דרך הפריצה והריטסט ועד המיצוי, הוא מה שאנחנו קוראים לו אפיזודה. האפיזודה הזו הייתה חיובית. היא נגמרה בשבע בבוקר.

מה קורה למי שלא שם לב

בשמונה וחצי הופיע עוד איתות לונג. הוא נראה בדיוק כמו הקודם. מי שנכנס הפסיד. למה? כי האפיזודה החיובית כבר נגמרה. אחרי מיצוי לא מחפשים לונגים, גם אם הגרף עדיין נראה ירוק. ומה עושים אם בכל זאת נכנסתם? יש תוכנית ב'. הקו 30907, שהיה תמיכה, התהפך להתנגדות. כשהשוק חזר לבדוק אותו מלמטה, בתשע ארבעים וחמש, זו הייתה ההזדמנות להחזיר את ההפסד בשורט. לזה קוראים פליפ וריטסט.

אותו סיפור, בכיוון ההפוך

מכאן הכול חוזר על עצמו, הפוך. הירידה מ-30975 ל-30893 היא אנרגיה שלילית. הריטסט מלמטה מאשר. YM מגיע להתנגדות שלו באותו רגע, וזה האישור מהאחים. בעשר השוק שובר את 30820 ונופל ל-30677.

ושם, ברבע אחרי עשר, שוב שלושה סימנים ביחד: קו מיוחד, נגיעה ראשונה, ושבעים ושלושה אחוז מהתנודה היומית. מיצוי. האפיזודה השלילית נגמרה בדיוק כמו שהחיובית נגמרה. אותם סימנים, אותה הגדרה. בצהריים הנאסדק חזר ל-30907. שוב הגיע לקו יחד עם האחים, שוב בלי לגעת ממש. סיפור חדש התחיל.

ומה כשלא מבינים כלום

לפעמים מסתכלים על הגרף ולא מבינים כלום. אין כיוון, אין תחושה, אין איתות. זה קורה גם לי, אחרי שנים. וזה לא כישלון. זה אחד משלושה מצבים, ולכל אחד יש תשובה פשוטה.

המצב הראשון: השוק עדיין לא הגיע לשום קו. אין מה להבין, יש למה לחכות. זה כמו לחכות לאוטובוס בתחנה. הוא עוד לא בא, וזה לא אומר שהתבלבלתם. המצב השני: השוק בין שני סיפורים. העלייה נגמרה, הירידה עוד לא התחילה, והאחים לא מסכימים ביניהם. זה הרגע הכי מסוכן ביום, כי נדמה שיודעים. הכלל פשוט: כשהאחים לא מסכימים, לא נכנסים. מי שנכנס ללונג בשמונה וחצי לא היה מבולבל. הוא היה בטוח, וזו הייתה הבעיה. המצב השלישי: הכללים פשוט לא עובדים היום. פריצה בלי חזרה, חזרה בלי המשך, יעד בלי עצירה. זה קורה בימי חדשות, בחגים, בשעות דלילות. ביום כזה הפוזיציה הכי טובה היא להיות בחוץ. ומה שמשותף לשלושתם: להיות בחוץ זו החלטה, לא חוסר החלטה. מי שיודע להגיד "אני לא יודע" שומר על הכסף שלו לסיפור הבא.

מה לקחת הביתה

לא צריך אלגוריתם כדי לראות את זה. צריך לדעת מה לחפש:

1. שוק שמדשדש בין שני קווים רחוקים צובר אנרגיה. זה לא שעמום, זה הכנה.
2. אחרי פריצה, חכו לריטסט. שם היתרון.
3. הסתכלו על האחים. הגעה של כולם יחד לקווים שלהם היא האות. הגעה של אחד היא רעש.
4. מיצוי הוא הגעה ליעד עם כמה סימנים ביחד, לא נפילה. למדו לזהות אותו לפני שהמחיר יורד.
5. אחרי מיצוי, אל תרדפו את הכיוון הישן. תתחילו להסתכל לכיוון השני.

כשתסתכלו על הגרף הבא שלכם, נסו לספר את הסיפור במילים האלה: איפה הוא צבר, איפה הוא פרץ, איפה הוא חזר לבדוק, איפה הגיעו כולם יחד, ואיפה הוא מיצה. זה הכול. השאר זה ניסיון, וההכשרה כבר נתנה לכם את הבסיס.